לא כל יום, מגיע לקוח – שחייו נקלעו למצב רפואי קשה, שקרס עקב כך כלכלית, נותר נכה והרגיש שכל העולם סוגר עליו ואבדה תקוותו – ויוצא בסוף המסע המשפטי עם הצלחה משפטית כבירה של פסיקת ביהמ"ש העליון אשר הביאה ומביאה לשינוי בחיים ובערך העצמי של אנשים כל כך רבים מלבדו.

היה לי את הכבוד והזכות, לייצג מטעם האגף לסיוע משפטי, את אנטולי וללוותו במסע הלא פשוט אך המוצלח, מתחילת המסע ועד הזכייה בהליך הערעור אשר הגשנו בפני ביהמ"ש העליון.

פסק דינו של כב' ביהמ"ש העליון, אשר ניתן ביום 11.02.2020 במסגרת רעא 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, עיגן את ההגנה על קיום מינימאלי בכבוד של האוכלוסייה החלשה ביותר בקרבנו- נכים ו/או אף קשישים נעדרי כושר השתכרות אשר מתקיימים מקצבת קיום (קצבת נכות/קצבת זיקנה) מהמוסד לביטוח הלאומי ואשר נקלעו להליכי חדלות פירעון/פשיטת רגל.

למעשה פסק הדין קובע שבמצב בו אדם נעדר כושר השתכרות ומקבל קצבת קיום, אזי ההליך לא ייגע בקצבתו.

המשמעות למעשה היא, שככל ואדם חסר נכסים, נקלע להליכי חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל והוא חסר כושר השתכרות והקצבה היא למעשה הכנסתו היחידה, אזי ייקבע בעניינו צו תשלומים על סך אפס שקלים ועל פניו הוא יהיה זכאי לקבל במסגרת ההליך הפטר לאלתר מהחובות ברי הפטר.

יתרה מכך, ביהמ"ש העליון קבע אח"כ במסגרת הלכת אף שהלכת לשצ'נקו חלה אף רטרו אקטיבית- קרי במקרים המתאימים יש להחזיר כספים שנלקחו מהקצבה.

פסק הדין למעשה מדגיש, כי הגנה על קצבת הקיום שנותן המוסד לביטוח הלאומי, היא למעשה הגנה על הזכות לקיום מינימאלי בכבוד וכל פגיעה בקצבה למעשה פוגעת בזכות יסוד זו של אדם ואין להתיר פגיעה זו.

להלן קישור לסרטון מטעם משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי בעניין הלכת לשצ'נקו:

להלן קישור לפסק הדין:

https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/19063530-O06.htm

בברכה,

דרור תאם, עו"ד