הנה הגיע היום בו היזמים מחליטים לעשות את הצעד האופרטיבי הראשון להפיכת החזון למציאות. כעת לצד גיבוש החלטה בדבר המתווה המשפטי (מתווה שותפות או חברה או אח') בו יתאגדו לכדי עסק הפועל, על היזמים לעשות צעד חשוב נוסף ולגבש הסכמות ברורות להסדרת היחסים בין היזמים. הסכמות אלו נוגעות בין השאר, בזכויותיהם במיזם, ניהול המיזם, חלוקת תחומי אחריות וכדומה.

 

כפי שסקרתי במאמרי "הקמת מיזם/עסק – האם כ"שותפות" או כ"חברה בע"מ" ? ", לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה. בחירת המתווה הרלוונטי להקמת העסק, צריכה להתקבל על פי מבחן סובייקטיבי בהתייחס למהות העסק, תפיסת מייסדיו ובסיוע וליווי מוקדם של עו"ד ורו"ח. בין יתר השיקולים, יש לקחת בחשבון, את מהות הפעילות העסקית, חזון המייסדים בקשר עם העסק, אפיקי גיוס ההון המיוחלים, רמת הסיכון שהצדדים מוכנים לקחת על עצמם, רווחים חזויים (ומועד היווצרותם) ומשתנים אחרים שחשוב לקחת בחשבון בהתחשב ביתרונות והחסרונות של כל מתווה.

לצד האמור לעיל, ובלי קשר למתווה בו יבחרו בסופו של יום, היזמים להתאגד, הרי שכצעד ראשון יהיה זה מומלץ ואפילו בגדר "חובה", כי היזמים הנ"ל יבחנו עוד בטרם התאגדותם בפועל, את יכולתם לגבש הסכמות בקשר עם חזונם העסקי במסגרת חתימה משותפת על הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוגן אשר יערך בצורה מושכלת בשיתוף עו"ד, יתרום משמעותית להבהרת סוגיות היכולות להתגלות בהמשך כגורליות לקיום העסק המשותף. חוזה כאמור, המשקף את הסכמות המייסדים בטרם יצאו לדרך, יתרום ליציבות המיזם לאורך זמן ולניתוב האנרגיה של המייסדים להגשמת חזונם ואי בזבוז משאבים על מחלוקות מיותרות. כמו כן, לא אחת מדובר ביזמים שהם חברים, קרובי משפחה או אף בעלי עסקים משותפים אחרים ועל כן, גיבוש הסכמות משותפות מראש בהסכם מייסדים הוגן, יתרום משמעותית אף לצמצום הסכנה שבפגיעה במרקם היחסים העדין בין היזמים, מעבר למסגרת המיזם הנ"ל.

 

להלן, רשימה פתוחה של נושאים אשר ראוי להתייחס אליהם בכובד ראש במסגרת עריכת הסכם המייסדים:

  • קביעת מתווה ההתאגדות ומקום ההתאגדות – נושאים אלו חשובים בין השאר בשל סוגיות מיסוי;
  • מטרות ההתאגדות;
  • חלוקת המניות והזכויות המוקנות מכוחן;
  • חלוקת אופן הניהול והתפעול השוטף ולרבות מסגרת הזמן מינימאלית אשר המייסדים מתחייבים להשקיע לצורך המיזם;
  • מינוי/פיטוריהם של דירקטורים ומנכ"ל, כינוס ישיבת הדירקטוריון, אופן קבלת החלטות, סוגיות שיובאו בפני הדירקטוריון;
  • סמכויות אסיפת בעלי המניות, מניין חוקי, החלטות הדורשות רוב מיוחד, הסכמי הצבעה להגנה על המייסדים, זכויות וטו;
  • זכויות החתימה בחברה;
  • השקעת כספי המייסדים במיזם ואופן החזרת ההשקעה וחלוקת דיבידנדים;
  • כניסת משקיע;
  • העברת מניות, הגבלת מכירה, זכות קדימה בעת הקצאה, זכות סירוב ראשונה, Bring Along, Tag Along, אופציית call (מכירה כפויה), סעיף אנטי דילול, העברה לקרובים, מות אחד המייסדים, הליכי כינוס כנגד אחד המייסדים, מנגנון BMBY, שמירת מניות עבור אופציות לעובדים;
  • אופן חלוקת הרווחים והשקעתם בחברה;
  • זכויות בקניין רוחני, מוניטין וסודות מסחריים;
  • הגבלת עיסוקים/מניעת תחרות;
  • הפסקת השותפות;
  • השלכות הפרת החוזה על ידי אחד מהמייסדים.

לא יהיה זה מיותר לציין, כי הסכם המייסדים צריך "להיתפר" סובייקטיבית בהתאם למהות העסק, סוג ההתאגדות ומפגש הציפיות של מייסדיו, לצד הוראות הדין.

 

אשמח לעמוד לצידכם,

 

בברכה,

 

דרור תאם, עו"ד

קישורים למאמרים קשורים:

"הקמת מיזם/עסק – האם כ"שותפות" או כ"חברה בע"מ" ? "

—————————————————————————————————————–

המידע המפורט במאמר זה מוצג לידיעה בלבד ואינו מהווה, משום יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, שכן הוא עשוי להתעדכן מעת לעת בהתאם להוראות הדין. ההסתמכות על המידע המופיע באתר הינה באחריותו הבלעדית של המשתמש ולשימושו הפרטי בלבד בכפוף לתנאי השימוש.
© כל הזכויות שמורות לדרור תאם ושות', משרד עורכי דין.

תמונה ערוכה:  Financial Times photos