לא אחת, מוצאים עצמם יזמים עומדים בפני השאלה, כיצד להתאגד יחדיו לצורך הגשמת חזונם העסקי?

לצורך מאמר זה, ניקח כדוגמה את עומרי, נטע ורותם. הנ"ל החליטו שברצונם לפתוח עסק במטרה להשיא את רווחיהם.

כבר עתה אציין על קצה המזלג, כי מתווה התאגדות של אגודה שיתופית, אינו רלוונטי לצורך הדוגמה בעניינם של עומרי נטע ורותם, שכן על פי פקודת האגודות השיתופיות, באגודה חייבים להיות לפחות 7 חברים, במהותה היא מיועדת לשיפור רווחת החברים בה על פני רווח החברים כאשר היא פועלת בהתבסס על עקרונות השוויון והשיתוף.

כמו כן, במתווה של אגודה שיתופית, קיימות הגבלות על העברת מניות החברות וכן על החזקה מעבר לחמישית מהון המניות, באופן אשר לרוב יגרום ליזמים להעדיף מתווים אחרים להשאת רווחיהם על פני מתווה של ייסוד אגודה שיתופית

ואכן, לרוב היזמים בוחרים להתאגד במתווה של "שותפות" או במתווה של "חברה בע"מ".

המתווה הראשון, שנתייחס אליו לצורך הדוגמה הוא מתווה ה"שותפות".

בעקרון, ניהול עסק לשם הפקת רווח שלא על דרך ייסוד אגודה או חברה ופועל בו יותר ממייסד אחד, יוגדר, על פי רוב בדין, כשותפות. ככל ומסיבה כזו או אחרת שותפות לא נרשמה בהתאם לחובה שבדין (חובה אשר בצידה קנס על אי קיומה), אין הדבר שולל את קיומה המשפטי.

לצד המתווה הקלאסי של השותפות הכללית בו השותפים מנהלים יחדיו את עסקי השותפות וחבים יחדיו בחובות השותפות ביחד ולחוד, קיימת גם שותפות מוגבלת המהווה מעין תאגיד כלאיים בין שותפות כללית לחברה. בשותפות מוגבלת, קיים לפחות שותף אחד, "רגיל" שאחריותו אינה מוגבלת וכן שותף אחר "פאסיבי", שאחריותו מוגבלת עד לגובה השקעתו בשותפות אך הוא אינו רשאי להתערב בניהול עסקי השותפות.

בין יתר היתרונות והחסרונות של מתווה השותפות הכללית, ניתן למנות את:

חסרונות יתרונות
החיסרון העיקרי של שותפות הוא שהשותפים אחראיים באופן אישי לחובות השותפות, (מלבד השותף המוגבל בשותפות מוגבלת) ועלולים להיתבע אישית לפרוע מכיסם הפרטי את חובות השותפות. מנגד המתאגדים במסגרת חברה בע"מ נהנים מהעובדה שמדובר למעשה בישות משפטית נפרדת מהם ומהגנת מסך ההתאגדות אשר לא בנקל תוסר מעליהם. העובדה שמדובר במתווה פשוט לייסוד ולניהול וכן זול באופן יחסי ותפעול, בהשוואה לאגודה או לחברה.
בשותפות כללית, אחריות השותפים היא בלתי מוגבלת בעוד שבחברה אחריות בעלי המניות מוגבלת עד גובה השקעתם בחברה. פרוצדורת קבלת ההחלטות פשוטה יותר ביחס לחברה ואגודה, שכן ההחלטות מתקבלות ישירות על ידי השותפים עצמם המנהלים את השותפות ולא על ידי דירקטוריון ומנכ"ל נבחרים בחברה או הוועד המנהל הנבחר באגודה.
בנוסף, כל שותף חייב עם יתר השותפים ביחד ולחוד בחיוביי השותפות. בשותפות להבדיל מחברה, עלויות ההקמה וכן עליות ניהול החשבונות זולים יותר, כאשר בין השאר אין צורך למנות רו"ח אשר יבדוק את דוחותיה.
השותפים בשותפות חבים גם בגין עוולה, נזק והליך פש"ר שביצע שותף אחר. רווחי השותפות ונכסי השותפות שייכים לשותפים זאת להבדיל ממתווה של חברה, בה הרווחים והנכסים שייכים לחברה.
לרוב פעולות עסקיות של אחד השותפים התחום בו פועלת השותפות יחייבו אף את החברים האחרים בשותפות. בשותפות אין מיסוי כפול כפי שקיים במתווה של חברה בה מוטל מס חברות וכן מס על חלוקת הדיבידנד.
מגבלה במספר השותפים, כאשר למעט לעניין התאגדות שותפות של רו"ח ועו"ד, שותפות לא יכולה להכיל למעלה מ 20 שותפים. פרוצדורת סיום יחסי השותפות, עשויה להיות פשוטה משמעותית מפרוצדורת פירוק חברה.
בהשוואה לחברה אפשרויות תכנוני המס בשותפות מצומצמות יותר. כל שותף יכול לקזז את הפסדיו כנגד הכנסותיו האחרות שכן בשותפות המיסוי הוא פרסונאלי על השותפים. כך לדוגמה, ככל והיזם נכנס למיזם בעל הסתברות גבוהה להפסדים בשנים הראשונות של המיזם עד להבשלת מצב בו יתקבלו הפירות, אזי עדיף ליזם להתאגד במבנה של שותפות, שכן, אם יתאגד כחברה, ההפסדים בשנים הראשונות יזקפו לחברה ולא יהיו ברי קיזוז כנגד הכנסותיו האחרות.
שותפות עלולה לסיים את חיה בגמר תקופה שהוקצבה לקיומה, בפטירת אחד השותפים, בהכרזת שותף כפושט רגל או ככל ושותף איבד את שפיותו או איבד את כשירותו למלא חלקו לפי הסכם השותפות. בעוד קיומה של חברה אינו תלוי נסיבות חייו של אחד מבעלי מניותיה. לטובת המצטרף לשותפות קיימת, אין הוא חב בחובות השותפות שנוצרו לפני הצטרפותו.
צרוף שותף נוסף לשותפות מותנה בהסכמה פה אחד של כל השותפים.

כאמור, אל מול אופציית ההתאגדות במתווה של שותפות, עומדת בפני עומרי נטע ורותם, האופציה להתאגד במתווה הנפוץ של חברה פרטית בע"מ.

בטרם נמנה את יתרונות מתווה זה אל מול חסרונותיו, נציין, כי קיומה המשפטי של חברה בע"מ הינו תלוי רישומה אצל רשם החברות ויום היווסדה הינו התאריך כמצוין בתעודת התאגדותה מאת רשם החברות.

במסגרת הליך רישום החברה יש להגיש בפני רשם החברות את מכלול מסמכי ייסוד החברה בצירוף אגרה העומדת נכון להיום על סך של 2,640 .

בין יתר היתרונות והחסרונות של מתווה החברה בע"מ, ניתן למנות את:

יתרונות חסרונות

בעלי מניותיה אינם חבים באופן אישי לחובות החברה שכן החברה היא ישות משפטית עצמאית.

ככלל במתווה חברה בע"מ העלויות הינן גבוהות יותר בהשוואה למתווה של שותפות. כך, מלבד עלויות הקמת החברה ותשלום אגרת רישום החברה קיימות בין השאר עלויות של  אגרה שנתית לרשם החברות, ניהול החשבונות ב"בשיטה הכפולה", ביטוח אחריות מקצועית עבור דירקטורים, עלויות הכנת הדיווחים השונים לרשויות. ולרבות הגשת דוח שנתי אשר מבוקר ע"י רואה חשבון.

היה ונקבע בתקנון החברה, כי אחריות בעלי המניות בה היא מוגבלת אזי, ככלל, בעלי המניות לא נוטלים על עצמם סיכונים מעבר לאובדן השקעתם (המניות שבידם). כך מקום בו החברה לא תוכל לפרוע את חובותיה מנכסיה, לא ניתן יהיה לרדת לנכסי בעלי מניותיה אלא רק באישור ביהמ"ש  ובמקרים חריגים המצדיקים להטיל אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאגדות כנגד בעלי המניות.

כגוף רשום ומפוקח, סיום הפעילות העסקית של החברה עלול להיות מורכב ויקר יותר מאשר סיום יחסי שותפות.

מבנה ההון של החברה נותן בידי היזמים אפשרויות גיוס הון נוחות באמצעות הקצאת מניות ו/או אגרות חוב.

בעל מניות העובד בחברה ירוויח למעשה חיסכון בדמי הביטוח הלאומי ומס בריאות, שכן רק המשכורת אותה ימשוך תחויב במרכיב זה ואילו משיכת רווח כדיבידנד תהנה מפטור.

בתכנון מס נכון (כן ראוי לציין את חשיבות היוועצות מוקדמת ברו"ח), ניתן לחסוך משמעותית בחבות במס ואף לנתב את הרווחים לטובת השקעה בחברות אחרות שבבעלותכם.

*** ראה הערה

שיעור המס הנמוך יוצר למעשה לטובת החברה תזרים מזומנים גדול יותר מזה אשר היה נשאר בידי יחיד לאחר מס. על כן, מתווה של חברה מקנה אפשרות טובה יותר לניתוב תזרים המזומנים לטובת השקעות מניבות נוספות.

החברה ממשיכה להתקיים גם במקרה של פטירה או פשיטת רגל של מי מבעלי מניותיה להבדיל משותפות אשר תחדל מלהתקיים עם פשיטת רגל או מוות של אחד מהשותפים.

פעילות עסקית במתווה של חברה נהנית בדר"כ מיתרון תדמיתי חזק יותר בשוק.

***נכון לשנת 2014 חברה חייבת במס חברות בשיעור של  26.5% לעומת 50% מס מרבי ליחיד. שעור המס החל על חלוקת דיבידנד מהחברה ליחיד בעל שליטה הינו 30%. היה והדיבידנד מחולק מהחברה ל"חברת האחזקות" לא תהיה חבות במס על הדיבידנד ובעלי המניות יוכלו למשוך את הרווח מהחברה לחברת האם ללא תשלום מס ואת הכסף להשקיע או למשוך חלק ממנו כדיבידנד מחברת האחזקות ולשלם מס רק על החלק שנמשך.

אשר על כן, משסקרנו את היתרונות והחסרונות בכל מתווה, ניתן להבין כי בחירת המתווה הרלוונטי להקמת העסק, צריכה להתקבל על פי מבחן סובייקטיבי בהתייחס למהות העסק, תפיסת מייסדיו ובסיוע וליווי מוקדם של עו"ד ורו"ח. בין יתר השיקולים, יש לקחת בחשבון, את מהות הפעילות העסקית, חזון המייסדים בקשר עם העסק, אפיקי גיוס ההון המיוחלים, רמת הסיכון שהצדדים מוכנים לקחת על עצמםרווחים חזויים (ומועד היווצרותם) ומשתנים אחרים שחשוב לקחת בחשבון בהתחשב ביתרונות והחסרונות של כל מתווה.

לצד האמור לעיל, ובלי קשר למתווה בו יבחרו בסופו של יום, עומרי, נטע ורותם להתאגד, הרי שכצעד ראשון יהיה זה מומלץ ואפילו בגדר "חובה", כי החברים הנ"ל יבחנו, כבר עתה, את יכולתם לגבש הסכמות בקשר עם חזונם העסקי במסגרת חתימה משותפת על הסכם מייסדים. הסכם המייסדים אשר יערך בצורה מושכלת בשיתוף עו"ד, יתרום משמעותית להבהרת סוגיות היכולות להתגלות בהמשך כגורליות לקיום העסק המשותף ובכך יתרום ליציבות המיזם לאורך זמן ולניתוב האנרגיה של המייסדים להגשמת חזונם ואי בזבוז משאבים על מחלוקות מיותרות.

אשמח לעמוד לצידכם,

בברכה,

דרור תאם, עו"ד

קישורים:

המידע המפורט במאמר זה מוצג לידיעה בלבד ואינו מהווה, משום יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, שכן הוא עשוי להתעדכן מעת לעת בהתאם להוראות הדין. ההסתמכות על המידע המופיע באתר הינה באחריותו הבלעדית של המשתמש ולשימושו הפרטי בלבד בכפוף לתנאי השימוש.
© כל הזכויות שמורות לדרור תאם ושות', משרד עורכי דין.